עיריית תל אביב-יפו מודיעה: אופניים בעיר – תכנית 2020-2025

מאת ערן שחורי, חבר בצוות ‘מדיניות ציבורית’ בעמותת ‘ישראל בשביל אופניים’. האמור כאן מייצג את דעת הכותב, ואינו משקף בהכרח את עמדת העמותה.

תאריך פרסום: 31/05/2020. עודכן בתאריך 14/06/2020 (עדכונים: קישור לוובינר ולישיבות ועדת תחבורה בנושא, שאלות שנשאלו אך נותרו לעת עתה ללא מענה).

תמצית

אנחנו מברכים את עיריית תל אביב על תכנית האופניים 20-25. התכנית היא תוצאה של פעילות משותפת שהחלה בעשור הקודם.
לצד הברכות – חששות ודרישה לשינוי מדיניות בנושא אופניים חשמליים מהירים.
בשנים האחרונות, עיריית תל אביב וכל הגורמים הרלבנטיים, לא פעלו כדי לאכוף את תקנות התעבורה על פיהם מוגדרים אופניים בעלי מנוע עזר. הדבר גרם להשתלטות של אופניים חשמליים מהירים על המרחב הציבורי תוך פגיעה במשתמשי הדרך האחרים.
רשת מופרדת של שבילי אופניים, שאת סלילתה דרשנו לאורך שנים רבות, תפתור רק חלק מהבעייה, במיוחד כאשר מדובר בשבלי אופניים דו סטריים צרים יחסית, כיוון שהאופניים החשמליים המהירים (שבעליהם שינו את מאפייניהם הטכניים), נוסעים במהירות גבוהה בהרבה מזו שבה אמורים לרכוב על אופניים “רגילים” ועל אופניים עם מנוע עזר (חשמליים “חוקיים”).
אופניים חשמליים מהירים שאינם עומדים בהוראות תקנות התעבורה (וקורקינטים חשמליים מהירים כנ”ל) פוגעים בבטחון האישי של כל משתמשי הדרך (הולכי רגל; רוכבי אופניים; נהגים ברכב). החשש הזה גורם, בין השאר, להתנגדות תושבים לסלילה של שבילי אופניים בקרבת מקומות מגוריהם.
את המענה לצורך הקיים בכלי תחבורה אישיים מהירים יש לתת באמצעות תקנות אחרות, שיאפשרו נסיעה של אופניים חשמליים מהירים על הכביש.
למי שחושב שאני מתנגד לשימוש באופניים חשמליים – טעות בידו, לאור העובדה שאני הוא זה שהביא, לאחר מאמצים רבים מול משרד תחבורה איטי להחריד,  להכללה של אופניים עם מנוע עזר בתקנות התעבורה, במטרה להביא להסדרת הרכיבה עליהם.

הקדמה – ברכות וחששות

אנחנו מברכים את עיריית תל אביב על התכנית לפרישה של רשת שבילי אופניים (שעיקריה ומפת השבילים מוצגים בהמשך), אשר הושגה בעקבות שנים רבות של מאמצים משותפים לקידום תחבורת אופניים, במטרה להפוך את תל אביב ל’עיר של אופניים’ [חולדאי 12/6/2011: אנחנו עוד לא אמסטרדם אבל נהיה“].

שיתוף פעולה ארוך עם עיריית תל אביב

אלו רק חלק מהדברים שעשינו יחד עם עיריית תל אביב שהקדימה את כל הערים בישראל בתחום תחבורת האופניים:

שבילי אופניים חד סטריים שנסללו ברחוב בלוך בתל אביה לאחר מאבק מול התושבים

שבילי אופניים חד סטריים שנסללו ברחוב בלוך בתל אביה לאחר מאבק מול התושבים


רון חולדאי עם אופני תל אופן

רון חולדאי עם אופני תל אופן


פרויקט סטודנטים לפיתוח מתקן בדיקה חשמליים - בתמונה ערן שחורי ומיטל להבי

פרויקט סטודנטים לפיתוח מתקן בדיקה חשמליים – בתמונה ערן שחורי ומיטל להבי


היעדר אכיפה כנגד “טוסטוסים” שמתחזים לאופניים בעלי מנוע עזר

אלא שנראה שבשנים האחרונות, כשמספר האופניים החשמליים והקורקינטים החשמליים עלה בחדות, עיריית תל אביב המשיכה לדבר על “אופניים”, גם כשהיה מדובר באופניים חשמליים ששודרגו בניגוד לתקנות (אופניים חשמליים לא חוקיים), והיו בעצם סוג של קטנוע חשמלי/טוסטוס. אני משוכנע שלא אליהם התכוון חולדאי שהבטיח שתל אביב תהפוך לאמסטרדם, ומכאן שרון חולדאי ומיטל להבי הפרו את הבטחתם, כשלא פעלו בנחישות לאכוף את החוק לגבי אופניים חשמליים לא חוקיים (גם כשברור לנו שהאחריות העיקרית על כך צריכה ליפול על משרדי הממשלה – משרד התחבורה שנרדם בשמירה; המשטרה שידעה לחפש את המטבע מתחת לפנס; ומשרד הכלכלה שאמור היה לבצע אכיפה בחנויות). עיריית תל אביב כשלה בתחומי האכיפה שהיו בסמכותה, וכלל לא ניסתה להילחם בתופעה. התוצאה הינה פגיעה בבטחונם של כל משתמשי הדרך האחרים (ראו תגובה לכתבה “כן, אנחנו רוכבים על קורקינטים ואופניים חשמליים, אבל זה לא אומר שמגיע לנו למות.”).

העיתון ‘גלובס’ עוקב אחר מספר הנפגעים היומי בתאונות קורקינטים ואופניים חשמליים בבית החולים ‘איכילוב’ בלבד, והמספרים, להערכתי, נובעים בין השאר מכיוון שהרכיבה נעשית על כלים מהירים יותר מאלו שהתקנות מאפשרות, ורוכביהם, מן הסתם, לאחר שביצעו שינויים לא חוקיים באופניים, גם רוכבים בצורה פחות זהירה ופחות מתחשבת באחרים.

דיווח בעיתון גלובס על 210 פצועים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים בחודש מאי 2020 בבית החולים איכילוב בלבד

דיווח בעיתון גלובס על 210 פצועים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים בחודש מאי 2020 בבית החולים איכילוב בלבד


מספר הפצועים מתאונות קורקינט ואופניים חשמליים זינק בחודש מאי 2020

מספר הפצועים מתאונות קורקינט ואופניים חשמליים זינק בחודש מאי 2020


חששות להמשך, ככל שלא יהיה שינוי במדיניות האכיפה (נדרש גם שינוי בתקנות התעבורה)

לכן, לצד התמיכה במהלך פריסה רחבה של שבילי אופניים, חלקם שבילים טקטיים שיבואו על חשבון המסעה (הכביש), אנחנו מעלים חשש לגבי מהירות הנסיעה של כלי התחבורה האישיים שינועו על שבילי האופניים שייסללו. כדי שעיר תהפוך ל’עיר אאופניים’ בדומה לבירות האופניים אמסטרדם וקופנהגן, כפי שהבטיח רון חולדאי, על רשת שבילי האופניים המתוכננת צריכים לנוע רק כלי תחבורה במהירות ממותנת (אופניים רגילים, אופניים חשמליים עם מנוע עזר חשמלי עבורם נקבעו מגבלות טכניות עפ”י התקינה האירופית (Pedelecs) ובכלל זה מגבלות על הספק המנוע; ניתוק המנוע במהירות 25 קמ”ש; והאמצעי שלהפעלת המנוע – תקנות שנועדו לשמור על בטיחות הרוכבים ושאר משתמשי הדרך). כלי תחבורה נוספים יהיו קורקינטים ממונעים שמהירותם המקסימלית 25 קמ”ש, וכלי תחבורה אישיים נוספים שיסעו במגבלות שייקבעו עבורם בתקנות התעבורה.

כלי התחבורה האישיים המהירים צריכים לנסוע על הכביש, גם כשהם נראים כמו אופניים. לעניין זה ראו את ההצעה ששלחתי לאנשי משרד התחבורה בחודש מאי 2019 שמטרתה לאפשר גם לאמצעי הניידות האישיים המהירים ליסוע, אבל להטיל עליהם חובות שאינן מוטלות על אופניים חשמליים עם מנוע עזר, ולאפשר להם לנסוע על הכביש, ולא על שבילי אופניים, עליהם כאמור צריכה לנוע תנועה ממותנת –  דרישה ממשרד התחבורה ומהכנסת בקשר לאופניים החשמליים: להוסיף קטגוריות ולתקן את תקנות התעבורה

החשש מקורקינטים ואופניים חשמליים מהירים גורם להתנגדות תושבים לסלילת שבילי אופניים

היעדר בטחון אישי מצד כל משתמשי הדרך (הולכי רגל; רוכבי אופניים, ונהגים ברכב), גורם להתנגדויות תושבים לסלילת שבילי אופניים לצד גורמים אחרים להתנגדויות – קיטון במספר מקומות חניה; עקירת עצים ועוד(ראו “שלושה תנאים צריכים להתקיים כדי שאתמוך בסלילת שביל אופניים ברחוב טבנקין בתל אביב“), ולכן, גם מן הטעמים האלה, יש לחזור ולהגדיר את המותר והאסור על פי החוק והתקנות, לאכוף את מה שניתן על ידי עיריית תל אביב, ולצד זה לדרוש מהרשויות הממשלתיות למלא את תפקידן כדי שהבטחון האישי של התושבים יגדל, כך שתל אביב (וערים אחרות) תוכלנה להיות “עיר של אופניים”.

עקירת עצים לצורך סלילת שבילי אופניים

לעיתים אין ברירה, ולצורך סלילת שביל אופניים בטוח, יש לעקור עצים. בעניין זה עיריית תל אביב עושה עבודת הסברה גרועה. אם יוצהר באופן מפורש שבמקום העצים שנעקרים יישתלו עצים אחרים, רצוי לאורך אותו תוואי שביל האופניים, חלק מההתנגדויות אולי ייעלם, שכן עבור חלק מהמתנגדים, ההתנגדות לעקירת עצים מהווה תחליף נוח להתנגדות שנובעת מסיבות אחרות.

ועדת הכלכלה של הכנסת, דיון בנושא מניעת היפגעות רוכבי אופניים חשמליים וקורקינטים. תמונת מסך מערוץ הכנסת.
דיון בכנסת בנושא אופניים ואופניים חשמליים. צילם:ערן שחורי

תכנית אופניים 20-25

עיריית תל אביב-יפו הודיעה כי היא משיקה תכנית פעולה מקיפה במטרה להכפיל את היקף הנסיעות בכלים אישיים עד שנת 2025 מ-11% ל-20%, לעודד תרבות רכיבה, לצמצם קונפליקטים בין הולכי הרגל לרוכבים ולהחזיר את המדרכות להולכי הרגל. תכנית זו גם תכפיל את אורך שבילי האופניים תוך 5 שנים, מ-140 ק”מ כיום עד לכ-300 ק”מ בשנת 2025

פורסם באתר עיריית תל אביב: מאי 2020

פרטים על התכנית המיועדת מתוך אתר העירייה

שנת 2020 מהווה למעשה את יריית הפתיחה למהלכים שהעירייה מקיימת לקידום הרכיבה בעיר, כאשר כבר בשנה זו ייסללו  יותר מ-30 ק”מ שבילי אופניים ברחבי העיר וכחלק מפרויקט אופני דן במקומות שונים בעיר, תוך יצירת הפרדה פיזית ברורה בין כלל משתמשי הדרך.

עיקרי התכנית:

1. סלילת עשרות ק”מ נתיבי אופניים חדשים – עד סוף שנת 2020 תקדם העירייה ביצוע של עשרות ק”מ של שבילי אופניים ברחובות הבאים, חלקם בצירים מסחריים מרכזיים: הרצל, דיזנגוף, קרליבך, הוברמן-מרמורק (אבן גבירול – ככר התרבות), רידינג וברודצקי – רידינג, ארלוזרוב (מבן יהודה דרך הירקון עד למרינה), מבצע קדש (פנחס רוזן- רפידים), דבורה הנביאה (דיסנצ’יק – פנחס רוזן), הרצל (בן צבי – רוטשילד), רחוב נמל יפו, ריינס – אדם הכהן – מאנגר, שדרות ההשכלה, יאיר רוזנבלום (גרינברג – פרופס), אורי צבי גרינברג (רוזנבלום – שץ פרסיץ’), מוזס (יגאל אלון – מנחם בגין), סשה ארגוב, מגדל שרשן, יורדי הסירה, יהודה הימית, ירמיהו, הארבעה (מנחם בגין – קרליבך). רחובות נוספים נמצאים כרגע בבחינה (לרבות בוגרשוב, חלקים מיגאל אלון ורחוב העליה).

בנוסף, סומנו שבילי אופניים טקטיים (“פח וצבע”) ברחובות פינסקר וסולומון. מדובר בשבילים המבוצעים בזמן קצר (שעות בודדות), בעלות קטנה ביותר ובאמצעי סימונים “קלים” ובטוחים, המאפשרים התנסות בשבילי אופניים חדשים בעיר. ניתן לשנותם באותה מהירות לאחר בדיקת הענות השימוש, זרימת התנועה, הצלחה או אי הצלחה של השביל וכן להחליט על השלמתם כשבילים מלאים ורציפים. במרבית ערי הרכיבה בעולם חוללו שינוי והרחיבו את מספר הרוכבים באמצעות יצירת שבילים טקטיים.

במקביל, לאור ההפחתה הדרסטית בתנועת כלי הרכב והולכי הרגל ברחבי העיר בצל הסגר שכפה נגיף הקורונה, השלימה העירייה מתחילת השנה כ-4 ק”מ שבילי אופניים ברחובות רפידים, דוד אבידן, מקס ברוד, מח”ל, שארית ישראל, יגאל אלון (השלום – גשר יהודית), הדר יוסף (בני אפרים – שלום אש), אופנהיימר – טאגור, וינגייט ויד המעביר דרום.

כמו כן, בשלהי חודש אפריל החלה העירייה בסלילת שביל אופניים דו-סטרי, שאורכו 1.2 ק”מ, בצדו המערבי של רחוב בן יהודה, מרחוב ארלוזורוב צפונה עד רחוב התערוכה. העבודות על שביל זה צפויות להימשך כשישה חודשים שבמהלכן, תתאפשר תנועת כלי רכב סדירה ובכל העת ישמר מעבר בטוח להולכי הרגל. דרומית לארלוזורוב יחלו בקרוב עבודות הרק”ל שבשלבי הביצוע שלהם יוסדר שביל לכיוון דרום.

2. שביל אופניים ברחוב אבן גבירול שישודרג כחלק מעבודות הקו הירוק של הרק”ל – עבודות תוואי הקו הירוק של הרכבת הקלה ברחוב אבן גבירול, המבוצעות על ידי נת”ע, צפויות לצאת לדרך ברבעון הראשון של שנת 2021 ומביאות איתן אתגרים רבים להתמודדות, לרבות הורדת נתיבי נסיעה בארבעת אתרי התחנות לאורך הרחוב. מאחר שתוואי הקו הירוק יעבור לכל אורך הרחוב, העירייה בשיתוף חברת נת”ע עמלים בימים אלה על תוכנית להורדת שביל האופניים על חשבון נתיב נסיעה, ובכך לייצר מרחב הליכה בטוח להולכי הרגל לצד רכיבה איכותית ובטוחה לרוכבי האופניים.

3. התקנת מסילות אופניים לירידה במדרגות ציבוריות – העירייה נערכת להתקנת מסילות אופניים ממתכת שיאפשרו ירידה במדרגות ציבוריות, להגעה נוחה ודרך מקוצרת לנקודות שונות ברחבי העיר. מיקומן של מסילות אלה יקבע בשיתוף עם התושבים, בהתאם לצורך ולביקוש. כשלב מקדים ועל מנת ללמוד על הפתרון המוצע התקינה העירייה שתי מסילות – בכיכר אתרים וברחוב גרשון שץ.

4. התקנת מתקנים לעגינת אופניים בחצרות בניינים פרטיים –  חניות אלה יצמצמו את מספר הכלים הדו גלגליים החונים ברחובות המגורים ויפנו את המרחב הציבורי לשימושים חשובים כמו נגישות בטוחה ונוחה של הולכי הרגל. לפיכך, מתבצעת התקנה בכ-240 בנייני מגורים בשכונות לב תל-אביב ובצפון הישן שקיבלו בשבועות האחרונים מתקנים לעגינת לאופניים בחצר הבניין. השכונות נבחרו מאחר ובהן הריכוז הגבוה ביותר של רחובות צפופים ומדרכות צרות; שכונות עתירות משתמשים – המשרתות תושבים, עסקים ומסחר, מבקרים ומבלים; וכן שכונות שבהן מספר גבוה במיוחד של רוכבים ומשתמשי אופניים יומיומיים.

הצלחת המיזם תאפשר יישום השלבים הבאים בפרויקט והרחבתו לעוד שכונות ורחובות בעיר.

5. חיסכון תקציבי על ידי ביטול מיזם תל אופן – החל מחודש אוגוסט יבוטל מערך השכרת האופניים “תל אופן”. המערך שהוקם ב-2011 נחל הצלחה גדולה בתל אביב, הן בקרב תושבי העיר והן בקרב מבקריה, וסייע בהטמעת האופניים ככלי תחבורה מרכזי ולגיטימי בעיר. במסגרתו, נרשמו כ-14 מיליון נסיעות ב-1,860 אופניים שהוקצו למערך זה. התפתחות שוק האופניים והקורקינטים החשמליים הביאה לירידה בהיקף השימוש ב”תל אופן” ולכן ביטולו מתבקש, במיוחד בתקופה שבה העירייה משקיעה מאמצים ותקציבים לייעול, שיפור והעלאת היקף הנסיעות בכלים אישיים.

6. המשך רגלוציה מתקדמת לכלים שיתופיים- עיריית תל אביב-יפו הסדירה את פעילות הכלים השיתופיים האישיים במרחב הציבורי על ידי רגולציה מתקדמת, הכוללת 15 כללי הסדרה שהעירייה חייבה את המפעילים. ההסדרה שיצאה לדרך לפני כשנה הינה מהמתקדמות בעולם ושואפת לשיפור הבטיחות להולכי הרגל ולרוכבים לצד שמירה על הסדר הציבורי ושוויוניות. העירייה ממשיכה לפעול בנושא זה ללא לאות על מנת לשפר את תרבות הרכיבה באמצעי הסברה לצד אכיפה עיקשת.

ההשקעה העירונית באופניים היא אמצעי ראשי להשגת התועלות הרחבות שנהנות מהן ערי אופניים בעולם; הפחתה במטרדים מתחבורה, שכונות עירוניות שוקקות, נגישות גבוהה לאמצעי תחבורה מהירים וזולים, והתניידות בריאה ומהנה. בנוסף, יישום התכנית צפוי להפחית ב- 30% את עומס התנועה בעיר, ועל כן גם אנשים אשר תלויים ברכב ייהנו מפירותיה. כמו כן היעד של העירייה הוא לצמצם את היקף הרוכבים והולכי הרגל הנפגעים מהאופניים בכ-40%.

לצד זאת, עיריית תל אביב- יפו תמשיך לקדם מיזמי רכב ואופניים שיתופיים תוך הסדרת ואכיפת פעילותם, ותעודד פעילות ציבורית ופרטית של תחבורה זעירה-שיתופית וחשמלית, המספקת מגוון יתרונות ציבוריים לרבות צמצום הגודש, הגברת ההתניידות, צמצום יוקר המחייה, הרחבת השוויוניות, שיפור איכות האוויר ועוד.

היעד המגדיר ש-20% מהנסיעות בעיר יתקיימו בכלים אישיים גבוה משמעותית מהממוצע של ערי ישראל העומד על כ-3% מכלל הנסיעות המתבצעות בהן. כדי להשיג יעדים אלה, התכנית מתייחסת לנושאים הבאים: יצירת רשת תנועה רציפה ובטוחה, מזעור הקונפליקטים עם הולכי רגל, יצירת פתרונות לחניית אופניים, יצירת קישוריות עם תחבורה ציבורית, מענה למגוון כלי נסיעה להרחבת קהלי היעד, חיזוק תרבות הרכיבה בעיר, אכיפה, חינוך לנסיעה בטוחה, נגישות למידע ושילוב טכנולוגיות, התקנת מסילות מתכת לירידה במדרגות ציבוריות ועוד.

שביל אופניים טקטי בתל אביב

מפת רשת שבילי האופניים 2020-2025 – טיוטה להערות הציבור

להצגת מפה מוגדלת:

1. לחצו על המפה להגדלה (קובץ גדול, יש להמתין מספר שניות).

2. בחלון שנפתח הקליקו על הלחצן הימני של העכבר ובחרו באפשרות “הצגת תמונה”.

3. היעזרו באייקון זכוכית המגדלת לצורך הגדלת התמונה כך שתוכלו לקרוא את שמות הרחובות.

4. תוכלו להזיז את המפה לצדדים בעזרת הזזת הסרגל שמתחת לתמונה  והסרגל שלצד התמונה.

5. לאחר שתעינו בתמונה, לחצו על החץ בדפדפן לחזרה דף אחד אחורה, להמשך קריאת הפוסט.

עיקרי התכנית, על פי מיטל להבי, מחזיקת תיק תחבורה בעירייה

בפוסט שפירסמה מיטל להבי, מחזיקת תיק תחבורה בעיר, נכתב:

אמש אישרנו בהנהלת העיר את התוכנית האסטרטגית החדשה “אופניים 2025” שמאגדת תחתיה את שבילי האופנים לכדי רשת רציפה ובטוחה, לצד תכנית להסברה, הדרכה והטמעת נורמות לרכיבה על פי חוק.
עיקרי התוכנית, שעבדנו עליה רבות בחודשים האחרונים בשיתוף מומחים מהארץ ומהעולם:
הרשת תתרחב עד לכ-300 ק”מ של שבילי אופניים מצפון העיר ועד דרומה.
עד סוף שנת 2020 יקודם ביצוע ושדרוג של עשרות ק”מ של שבילי אופניים, חלקם ברחובות מרכזיים כגון: אבן גבירול, דיזנגוף, הרצל, דרך נמיר ועוד.
יצירת תשתית רכיבה רציפה, שתכלול רשת ראשית ברחובות ובצירים המרכזיים ורשת משנית שתחבר את הרחובות הקטנים.
השלמת הרשת תייצר שביל רכיבה נגיש במרחק 100 מ’ מכל נקודה בעיר.
בתכנון השבילים יינתן דגש על נגישות גבוהה למקומות עבודה, למוסדות חינוך, למוסדות ציבור, למרכזים קהילתיים ולאתרים מרכזיים לתרבות ופנאי.
רשת השבילים תתחבר לערים השכנות.
השבילים יסללו כך שתהיה הפרדה בין נתיבי נסיעת הרכבים, לשבילי הרכיבה ולמדרכות.
יקודמו פתרונות לחניית אופניים, חלקם מאובטחים וחדשניים.
10% מתקציב הפרויקט יוקצה להסברה, חינוך ואכיפה במטרה להקנות הרגלי התניידות ותרבות רכיבה.
יישום התוכנית יביא לכך שעד שנת 2025 – 25% מהנסועה בעיר תעשה באמצעות כלים זעירים.
יישום התוכנית יביא לירידה של 30% בעומסי התנועה בעיר, יעלה את בטיחות הרוכבים והולכי הרגל, יפחית משמעותית את זיהום האוויר ויביא לחיסכון של עשרות מיליוני ₪ בשנה למשקי הבית ולרשות.
יישום התוכנית יביא את תל אביב ל- TOP 10 של הערים המובילות בעולם מבחינת רכיבת אופניים.

בסרטון שהעלתה מיטל לקראת ‘יום האופניים הבינלאומי’, היא התייחסה לתכנית:

שבילי אופניים טקטיים ראשונים נסללו בתל אביב

שביל אופניים טקטי בתל אביב

עדכון 02/06/2020: ועדת תחבורה תל אביב בנושא תחבורה אחרי עידן הקורונה

בתאריך 02/06/2020 התקיימה ועדת תחבורה בנושא תחבורה אחרי עידן הקורונה. הישיבה שודרה ב’זום’ ובפייסבוק לייב (קישור). דברי (והויכוח עם מיטל להבי) מדקה 54:30.

מיד אחרי הישיבה שלחתי לנמענים הרלבנטיים בעיריית תל אביב ובמשרד התחבורה שנציג מטעמו השתתף בישיבה, את הקישור לפוסט דלעיל וביקשתי התייחסותם לטענות שהעליתי. טענותיי אינן חדשות. הן מוכרות לגורמים שונים בעיריית תל אביב, ובכלל זה למיטל להבי, והן מוכרות לגורמים הרלבנטיים במשרד התחבורה (כולל מנהלי האגפים הרלבנטיים והמנכ”לית הקודמת של המשרד, קרן טרנר).

נכון לתאריך 14/06/2020 עדיין לא זכיתי לתגובתם לפוסט. בתכתובת קודמת שהיתה לי מול מיטל להבי, היא הסכימה איתי לחלוטין שיש לבצע הפרדה, וכי אין לאפשר לאופניים חשמליים מהירים (מעל 25 קמ”ש) לנסוע על שבילי אופניים. יחד עם זאת, לטענתה, אין בסמכותה של העיריה לאכוף זאת (אני חולק על מיטל בנקודה זו, ובעיקר על עצם העובדה שלא ניסתה ליצור שיתוף פעולה עם הגורמים הרלבנטיים כדי שהנושא ייאכף).

עדכון 14/06/2020: ועדת תחבורה תל אביב

בתאריך 9/06/2020 התקיים וובינר בו הוצגה התכנית ולאחריו התקיימה מה ועדת תחבורה של עיריית תל אביב בה הוצגה התכנית פעם נוספת. הישיבה שודרה ב’זום’ ובפייסבוק לייב (ראו סרטון כאן או זה שמוצג בהמשך). המצגת שהוצגה במהלך הישיבה נמצאת כאן (קובץ pdf):

הצגת_עיקרי_התכנית_וובינר_עיר_אופניים_9.6

במהלך הוובינר ובמהלך הישיבה של ועדת התחבורה רשמתי מספר שאלות, אולם אף אחת מהן לא נענתה במהלך הישיבה ואף לא לאחריה.
 
אלו היו השאלות שהפניתי:
בהרצאה המעניינת של יונתן לבדינגר שהציג את התכנית, הוצגו תמונות של אופניים “רגילים” בלבד, ואף לא זוג אופניים חשמליים אחד. זה נותן נופך רומנטי להצעה, אבל אנחנו יודעים שהמציאות בעיר שונה. שאלותיי בהקשר לכך (שלא קיבלה התייחסות במה שנקרא “מעטפת”):
1. האם חישובי התועלת הכלכלית (במיוחד התועלת הבריאותית) הניחה שכל הרוכבים הינם רוכבים “רגילים” או שבניתוח הנחתם התפלגות בין רוכבים רגילים לנוסעים על אופניים חשמליים (חוקיים ולא חוקיים). התועלת הבריאותית מרכיבה על אופניים רגילים גבוהה בהרבה מהתועלת הבריאותית מרכיבה על אופניים חשמליים.
2. מדוע איפשרתם לאופניים חשמליים לא חוקיים ליצור את הכאוס הקיים (יש לכם סמכויות שהחלטתם לא להשתמש בהם), ומה יש בכוונתכם לעשות החל מהיום הן בהתייחס לאכיפה והן מול גורמי שלטון אחרים?
 
ביקשתי התייחסות לנושאים הבאים:
1. נא להתייחס למתקני חניה במרחב הציבורי.
2. נא להתייחס לנושא החניה בבנייני משרדים ומקומות עבודה – בעבר הובטחו הבטחות מצד עיריית תל אביב לקידום הנושא.
3. נא להתייחס לנושא המקלחות  בבנייני משרדים ומקומות עבודה – בעבר הובטחו הבטחות מצד עיריית תל אביב לקידום הנושא.
4. אתם מתקשרים בצורה שגויה את נושא כריתת העצים – אם כורתים, יש לנטוע לצד השביל או במקום אחר ולתקשר את זה לתושבים באזור שמתרעמים על הכריתה. במקרים מסויימים ההתנגדות לכריתה משמשת כיסוי להתנגדות לסלילת שבילי אופניים על רקע אובדן מקומות חניה (גם כשאותם תושבים עצמם לא עושים דבר כשיערות האמזונס נשרפים ונכרתים בכל יום בהיקף שמשפיע על חייהם יותר מהעץ שנכרת ליד ביתם).

כתבות קשורות: